רמות ההתפתחות של טיפוס 1
רמות ההתפתחות של טיפוס 1: מתי התיקון נהיה חובה
בתוך כל מצב יושבות שלוש רמות, והמצב שבתוצאות לא אומר על איזו מהן אתה עומד ולאן אתה זז. כאן הסולם של טיפוס 1 כולו, מהרמה הראשונה עד התשיעית, עם שני הגבולות שבהם משתנה לא עוצמת התיקון אלא למי הוא מופנה. בכל תשע הרמות אתה נשאר טיפוס 1. משתנה רק מה שאתה עושה עם התיקון.
01
תשע הרמות
רמה 1
עולם בלי תיקון
התיקון מונח בצד, לא מחוסר מה לתקן. טיפוס 1 רואה את הפגם כתמיד ומשאיר אותו במקומו: העולם לא חייב לו התאמה, והוא לא חייב לעולם תיקון. הסימן נדיר לטיפוס: הוא מסוגל לומר "גם ככה זה טוב" על עבודה של מישהו אחר, ולהתכוון לזה.
רמה 2
תיקון בתחום שלו
התיקון חוזר, אבל מופנה פנימה. טיפוס 1 שומר על סדר במה שהוא אחראי לו ולא מושך לשטח שלו את מה ששייך לאחרים: הטעות של השכן נשארת של השכן. הסימן: רשימת המשימות שלו נגמרת בערב, ומה שלא נכנס נדחה למחר בלי ייסורי מצפון.
רמה 3
כלל שנלמד במעשה
הכלל מתחיל לעבור הלאה, והוא עובר במעשה ולא בהערה. טיפוס 1 מראה איך עושים דרך העבודה שלו עצמו ומסביר רק כששואלים. הסימן מבחוץ: מתלמדים מעתיקים ממנו את הדרך בלי שהוא ביקש, והוא מגלה את זה בדיעבד ומופתע.
רמה 4
חובה לתקן הכול
התיקון הופך לחובה, וזה הסיבוב הראשון כלפי מטה: מה שנעשה קודם מרצון, עכשיו אי אפשר לא לעשות. טיפוס 1 מרגיש אחראי לכל דבר לא נכון בטווח הראייה שלו, כולל עבודה של אחרים. הסימן: הוא נשאר אחרון במשרד כדי ליישר עבודה שאף אחד לא ביקש ממנו לגעת בה.
רמה 5
שיעור לכל אחד
התיקון נמתח על כל מי שבסביבה, וטיפוס 1 לוקח את תפקיד המסביר. איך נכון הוא אומר לפני ששאלו, בקול של מי שיודע ולא של מי שמציע. הסימן: בארוחה משותפת הוא מסביר לשכן לשולחן איך נכון להחזיק סכין, וזה יוצא ממנו כטובה.
רמה 6
רישום המגרעות של אחרים
התיקון עובר מהעבודה אל האדם. טיפוס 1 מצביע עכשיו לאחרים על המגרעות שלהם, כלומר עושה להם בדיוק את מה שהוא הכי חושש לשמוע על עצמו, וקורא לזה כנות. הסימן מבחוץ: שיחה על עמית שלא נמצא בחדר נפתחת במה שהוא עשה לא נכון, ושם היא גם נגמרת.
רמה 7
ביטול הצדק של האחר
הכלל מפסיק להיות פתוח לדיון. טיפוס 1 אוחז בו חזק יותר ככל שברור יותר שהוא לא עובד, וכל דעה אחרת נרשמת אצלו כקלקול. את התיקון מקבלת עכשיו לא הטעות אלא אי-ההסכמה. הסימן: לרשימת האנשים שאיתם "אין על מה לדבר" נוספים שמות, ואף שם לא יורד ממנה.
רמה 8
טעות אחת שמכסה הכול
התיקון מתכווץ לנקודה אחת. טיפוס 1 לא מסיט את המבט מאי-התאמה אחת, שלו או של אחר, וכל השאר מפסיק להתקיים. הכלל מחמיר כלפי אחרים בדיוק במקום שבו הוא עצמו כבר לא מחזיק בו. הסימן: פסקה אחת נכתבת מחדש שוב ושוב כשמועד המסירה של המסמך כולו כבר עבר.
רמה 9
עונש במקום תיקון
התיקון בוטל, ובמקומו עונש. טיפוס 1 כבר לא מתקן טעות, הוא מעניש עליה, ועם מי שטעה הוא נוהג כבאדם שאי אפשר לתקן. את עצמו הוא לא פוטר. הסימן: הוא מבטל לעצמו את ארוחת הערב על טעות של הבוקר, ומי שמציע לו לאכול נרשם כשותף לטעות.
02
איך מתחילה הירידה
- ברווחההליבה ניתנת בחופשיותהגבול הראשון: מה שהיה חופשי נהיה חובה
- בשיווי משקלהליבה נדרשת מאחריםהגבול השני: הפחד נהיה אמת
- באחיזההליבה מוגנת בהריסתה
הגבול בין הרמה השלישית לרביעית עובר דרך מילה אחת: חייב. לפניו טיפוס 1 מתקן מה שהוא בוחר ויכול להניח לשאר; אחריו התיקון הוא חובה, כי אחרת אף אחד לא יעשה. החופש שאובד: להשאיר דבר לא נכון כמו שהוא. הצעד הראשון נראה תמים: הוא לוקח על עצמו משהו שלא ביקשו ומחכה שיבחינו. לא הבחינו, ומופיעה הדרישה: אנשים אמורים לרצות את אותו תיקון, ומי שלא רוצה נקרא רשלן. התיקון כבר לא מוצע אלא נגבה.
בגבול בין השישית לשביעית הפחד של טיפוס 1 מתגשם. הוא חשש שהכלל שלו מוטעה, וברמה השישית, כשהוא מצביע לאחרים על המגרעות שלהם, הוא שובר אותו במו ידיו: בשמו הוא עושה לאנשים את מה שאסור. אומרים לו את זה, או שהולכים ממנו. מעבר לגבול הוא לא בודק את הכלל מחדש, הוא מבטל את העד: מי שראה הוא הטועה. מה שהמצב הזה מאבד בלי חזרה: התיקון מפסיק לחול עליו עצמו ומביט רק החוצה.
03
מה מעלה בחזרה
- ברווחההחזרה השנייה: לא זה שנעשה קל יותר
- בשיווי משקלהחזרה הראשונה: פעולה שאפשרית רק מהצד הזה של הגבול
- באחיזה
מהאחיזה חזרה לשיווי משקל טיפוס 1 עולה בפעולה אחת שאפשרית רק משם: להחיל את התיקון על הכלל עצמו. באמצע הסולם הכלל נראה כמי שעובד. בתחתית יש בידו הוכחה שהכלל שבר עבודה חיה או אדם חי, ואותה אפשר לקבל. לקבל פירושו לומר, במקרה אחד מסוים, שהכלל היה מוטעה ולא האנשים. ההודאה הראשונה כזאת היא חציית הגבול למעלה: התיקון מביט שוב פנימה, והדרישה מאחרים מאבדת את הבסיס.
החזרה לרווחה שונה מזה שנעשה קל יותר. קל יותר זה כשההערות מעטות יותר והטון רך יותר, והכלל אותו כלל ועדיין מחייב. הרווחה מתחילה במקום שבו התיקון נהיה שוב לא חובה: טיפוס 1 רואה דבר לא נכון, יכול לתקן ויכול להשאיר, ומה שהושאר לא מושך אותו בחזרה. הבדיקה היא טעות של מישהו אחר שהוא הבחין בה, לא נגע בה, וכעבור שבוע לא זוכר.
04
איפה אתה עכשיו
מרצון או כי צריך
האם הפחד נהיה אמת
לאן אתה חוזר אחרי שבוע טוב ואחרי שבוע רע
התוצאה מראה מצב ולא רמה
התיקון האחרון שהכנסת במשהו שלא שלך, טקסט או תוכנית: יכולת לא להכניס אותו? לא להתאפק, אלא להשאיר בשקט ולשכוח. אם יכולת ופשוט בחרת אחרת, התיקון עדיין שלך לתת, וזו רווחה. אם מה שנשאר היה מושך אותך בחזרה עד שיתוקן, התיקון כבר נדרש, וזה שיווי משקל. השאלה השנייה קשה יותר, כי את התשובה אתה בדרך כלל כבר יודע. האם היה בשנה האחרונה מקום שבו הכלל שלך התברר כמוטעה: מישהו הלך בגללו או עבודה התפרקה, ואתה ראית את זה? מה עשית עם זה: בדקת את הכלל מחדש, או החלטת שהטועה הוא מי שלא עמד בו? התשובה הראשונה משאירה אותך בשיווי משקל, השנייה אומרת שהגבול אל האחיזה כבר מאחוריך. ונשארת שאלת הרמה הרגילה. אחרי שבוע טוב, כשהכול נעשה, לאן אתה חוזר: לתיקון מבחירה או לתיקון מחובה? ואחרי שבוע רע, לאן? הרמה שאליה אתה חוזר בשני המקרים היא שלך, ולא זו שאתה עומד עליה היום.
05
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לעלות רמה אחת?
שתי תשובות, ושתיהן כנות. הרמה הנוכחית משתנה בתוך יום: שיחה, התפרצות או עבודה שנגמרה מזיזות אותך רמה אחת למעלה או למטה, ובערב אתה עומד לא במקום שעמדת בבוקר. הרמה הרגילה, שאליה אתה חוזר, משתנה בשנים, ולא במאמץ אלא במספר הפעמים שבהן הכלל נבדק מחדש במקום להיכפות.
טיפוס 1 באחיזה יכול להפוך לטיפוס אחר?
לא. ברמה התשיעית טיפוס 1 נשאר טיפוס 1: הוא עדיין מחלק את העולם לנכון ולא נכון, רק שהתיקון התחלף בעונש. תכונות של טיפוסים אחרים שצפות למטה הן תכונות, לא החלפת טיפוס. לכל טיפוס סולם משלו בדיוק מפני שבאותה רמה טיפוס 1 וטיפוס 4 עושים עם הליבה שלהם דברים שונים.
טיפוס 1 בראש הסולם מפסיק להבחין בטעויות?
לא, הראייה נשארת, משתנה מה שנעשה איתה. ברמות הגבוהות אתה מבחין בפער באותה מהירות כמו בנמוכות, ואז יש לך בחירה: לתקן, לומר, להשאיר. הבחירה היא כל ההבדל. למטה אין בחירה: מה שנראה דורש פעולה, והפעולה מופנית יותר ויותר אל האדם ולא אל העבודה.
הרמה השישית נראית כמו דרישה רגילה. איך מבדילים?
לפי הנמען של ההערה. דרישה מדברת על העבודה: כאן לא נכון, את זה לעשות מחדש. הרמה השישית מדברת על האדם: משהו אצלו לא בסדר אם הרשה לזה לקרות. זה מה שטיפוס 1 הכי חושש לשמוע על עצמו, וברמה השישית הוא אומר את זה לאחרים. אם ההערות שלך לאחרונה יותר ויותר על אנשים, הגבול קרוב.
אפשר לעמוד על רמות שונות בבית ובעבודה?
אפשר, וזה שכיח. בעבודה התיקון נשאר לעיתים קרובות מתנה, כי יש שם מועד ותוצאה שמוסרים; בבית הוא נהיה חובה, כי אין שם מי שיקבל את העבודה כגמורה. הסולם אחד, העומס שונה, והרמה הרגילה נמדדת לפי המקום שאליו אתה חוזר הכי הרבה, ולא לפי הטוב מבין השניים.
לאן ממשיכים
זה המקום בסדר הכללי. אחרי מילוי השאלון הסדר יותאם לך.
- 01הפרפקציוניסטמי מסתתר בך
- 021w91w2הגוון שלך
- 03באיזה מצב זה נמצא עכשיובאיזה מצב זה נמצא עכשיוכאןהעמוד בכתיבה