איך בנוי השאלון הזה

1מה השאלון מודד ומה לא

השאלון מחזיר ארבעה ערכים, וכולם מחושבים מאותן תשובות. הטיפוס הוא האופן שבו בנויה תשומת הלב שלך: לאן היא הולכת מעצמה, בלי שהחלטת, ואיזו שאלה חוזרת אצלך שוב ושוב, בדרך כלל בלי שתשומת הלב תופסת את זה. זה לא אוסף תכונות ולא רשימת חוזקות. שני אנשים מאותו טיפוס יכולים להיות שונים כמעט בכל דבר, חוץ מהמבנה הזה. הכנף היא גוון שנותן אחד משני הטיפוסים השכנים, והוא ניכר בהתנהגות יותר מאשר במניע. טיפוס המשנה האינסטינקטיבי הוא הכיוון שאליו הולך רוב הכוח שלך: לביטחון שלך, למקום בין אנשים או לקשר קרוב אחד. הוא משנה את המראה החיצוני של הטיפוס עד כדי כך שדווקא בגללו, לרוב, אנשים לא מזהים את עצמם בתיאור. הרמה היא מצב, לא ציון. היא אומרת באיזה מצב ענית עכשיו, ומשתנה במהלך החיים, לפעמים במהלך יום. מה השאלון לא עושה: הוא לא מבטיח שהתיאור יפגע בול. לפעמים התיאור פוגע מיד, לפעמים לא, והמקרה השני לא אומר שהחישוב שגוי. הוא גם לא מודד כמה טוב לך בחיים, לא מנבא התנהגות ולא אומר מי כדאי להיות.

2מאיפה הגיעו 108 ההיגדים

כל 108 ההיגדים נכתבו לשאלון הזה. אף אחד לא נלקח משאלונים של אחרים: היגד שאול גורר אחריו מודל זר, ומה הוא מודד אצלנו אי אפשר לבדוק. שנים עשר היגדים לכל אחד מתשעת הטיפוסים. בתוך כל שנים עשר נקבע מראש כמה היגדים שייכים לאיזה מצב ולאיזה אינסטינקט, והחלוקה הזאת נבדקת על ידי מכונה לפני כל בנייה: אם היא מופרת, הבנייה לא עוברת. הנוסח הרוסי והנוסח היפני נכתבו במקביל מאותו כרטיס של מבנה, לא תורגמו זה מזה; הנוסח העברי נכתב מחדש מאותו כרטיס, לפי מחקר על איך ישראלים מנסחים היגדים על עצמם. זה יקר בערך פי שניים, ונעשה מסיבה אחת: תרגום של היגד משנה את מה שההיגד מודד. איסורים בתוך היגד: טענה אחת, לא שתיים שנתפרו יחד, בלי שלילה כפולה ובלי אף מונח מהתיאוריה. האדם לא אמור לנחש איזה סולם הוא מזין עכשיו. ובעברית עוד איסור אחד, משלנו: אף היגד לא נוקט מין דקדוקי של העונה. הצורות שמתאימות לשני המגדרים, כמו "נוטה", "רוצה", "קשה לי" או זמן עבר, נבחרו במקום לשון זכר עם הערת נוחות.

3איך מחושבת התוצאה

את ההבדל העיקרי מרוב שאלוני האישיות כדאי לומר ישר: אנחנו לא משווים אותך למאגר של אנשים אחרים. בדרך כלל זה בנוי הפוך. את התשובות שלך שמים ליד התשובות של אלפי אחרים, בודקים איפה אתה ביחס לממוצע, ומזה מתקבלת התוצאה. לשיטה הזאת יש תכונה לא נעימה: התוצאה תלויה במי שמילא את השאלון לפניך. השתנה המדגם, השתנה גם הטיפוס שלך. אנחנו מחשבים אחרת. התשובות שלך מנורמלות לפי הפיזור שלך עצמך: מה שחשוב הוא לא אם סימנת ארבע, אלא למה נתת ניקוד גבוה יותר מאשר לכל השאר. אדם שנדיב בציונים גבוהים ואדם שחוסך בהם מקבלים תוצאות ברות השוואה, כי כל אחד מושווה לעצמו. מזה נובע מה שאנחנו הכי אוהבים: התוצאה שלך לא תשתנה כשהמאגר שלנו יגדל. היא מחושבת מהתשובות שלך ומשום דבר אחר. כך מחושב גם הביטחון. אנחנו בודקים עד כמה ענית באופן עקבי על היגדים שנוגעים לאותו דבר, וכמה רחוק המועמד הראשון התרחק מהשני. אם הוא התרחק מעט, אנחנו אומרים את זה, במקום לעגל לתשובה אחת.

4מה מראה הרצועה ולמה אין לה מספר

במודל הקלאסי יש תשע רמות, והן ממוספרות. אנחנו מציגים שלוש רצועות ולא נותנים מספר. הסיבה אריתמטית, לא עניין של טעם. כדי להבחין באופן אמין בין תשע מדרגות, שאלון צריך דיוק ששאלון של 108 היגדים לא יכול לתת: היו דרושים בערך אלף. באורך שלנו אפשר להבחין בכנות בין שלוש מדרגות בערך, ואנחנו מציגים שלוש. מספר היה נראה מדויק יותר, אבל היה מומצא, ולהציג תשע כשמבחינים בשלוש פירושו למכור דיוק שאין. ועוד דבר, חשוב מהאריתמטיקה: הרצועה מראה לא מדרגה אלא הכרעה בין שני צדדים. ההיגדים העליונים והתחתונים מודדים דברים שונים, לא שני קצוות של אותו סרגל: העליונים עוסקים במחיר שמשלמים על התכונה, התחתונים במה שמבדיל אותך בזמן קשה מהטיפוסים השכנים. לכן אדם יכול להיות גם מלא כוח וגם באחיזה בעת ובעונה אחת, והאמצע פירושו לא "חצי" אלא שאף צד לא גובר. גם שמות הרצועות נבחרו בכוונה: "ברווחה", "בשיווי משקל", "באחיזה". את המילים "בריא" ו"לא בריא" לא תמצאו כאן, אף שבספרות הן מקובלות. הרצועה מתארת לא את האדם אלא את המצב שלו היום, ותווית שנשמעת כמו גזר דין מתארת כבר את האדם.

5עד כמה אנחנו טועים

תשובה כנה: בינתיים לא יודעים, ולא נעמיד פנים שכן. אף תוצאה חיה עדיין לא בדקנו. מה שיש לנו זה חישוב על מודל. תיארנו איך אנשים עונים על שאלות כאלה, בנינו מהתיאור הזה שישים אלף אנשים דמיוניים עם טיפוס ידוע מראש והעברנו את התשובות שלהם דרך אותו חישוב שמחשב את התוצאה שלך. אחר כך השווינו מה החישוב קבע למה שהוכנס. ההבדל בין זה לבין בדיקה אמיתית פשוט: חישבנו לא על אנשים אלא על מודל של אנשים, שבנינו בעצמנו. אם המודל לא דומה לאנשים חיים, למספר אין קשר לאנשים חיים. בחישוב הזה בערך אחד מכל שישה עשר טיפוסים שנקבעו מתברר כלא נכון. עם הכנף ועם האינסטינקט יוצא דומה, בערך שישה אחוזים בכל אחד, ואם אדם עובר את ההשלמה לכנף, החלק יורד לבערך ארבעה. הסתייגות שבלעדיה אי אפשר לקרוא את המספרים האלה: הם מחושבים רק בין אלה שעליהם בכלל אמרנו משהו. במקום שבו אנחנו מציגים שתי אפשרויות קרובות במקום אחת, אין שום אחוז, כי אין גם טענה. מכאן רואים גם למה נחוץ דירוג הביטחון. במקום שבו אנחנו קובעים טיפוס בביטחון, שני מילויים של אותו אדם מתלכדים בערך ב-97 מקרים ממאה. במקום שבו אנחנו לא קובעים, ההסכמה יורדת כמעט למקרי. זו אותה תכונה, שנצפית משני צדדים: הביטחון מפריד בין מה שאנחנו יודעים למה שלא. את החישוב נחליף במדידה כשיצטברו מספיק אנשים שמילאו את השאלון פעמיים. איך בדיוק, כתוב למטה.

6מה קורה כשאין לנו ביטחון

תוצאה רכה היא לא סירוב ולא תקלה. זו אותה מדידה, שהגבול שלה נאמר בכנות. כשהמועמד הראשון לא התרחק מספיק מהשני, אנחנו מציגים את שניהם ואומרים בין מה למה בדיוק האדם בוחר. לעגל לתשובה אחת היה פשוט יותר ונראה בטוח יותר, אבל זו כבר לא הייתה ההערכה שלנו אלא ההחלטה שלנו במקומך. השלמה יש לא בכל מקום, וההבדל כאן עקרוני. לכנף היא עובדת: שם מפריע רעש של מדידה, כלומר פשוט לא היו לנו מספיק שאלות כדי להפריד בין שני שכנים, ותריסר היגדים נוספים באמת מפרידים. לאינסטינקט אין השלמה, ולא כי התעצלנו לבנות אותה. אצל הרבה אנשים האינסטינקט הראשון והשני קרובים באמת, לא בגלל חוסר בנתונים. השלמה במקרה כזה נתקלת לא בדיוק המדידה אלא בכך שאין מה למדוד: הבדל שלא קיים לא יופיע משאלות חדשות. לכן במקום שבו שני אינסטינקטים יצאו כמעט שווים, אנחנו מציגים את שניהם ומציעים לקרוא את שני התיאורים, לא למלא עוד שאלון.

7מה סגור ולמה

כמעט הכול פתוח. הנוסחאות של כל ארבעת הפלטים, דרך חישוב הביטחון והספים הקונקרטיים, חלוקת ההיגדים למצבים ולאינסטינקטים, המקור של המשקלים ורשימת מה שניסינו ופסלנו בדרך. סגור דבר אחד: איזה היגד שייך לאיזה טיפוס, ויחד עם זה קודי ההבחנה בתוך המאגר. הסיבה אחת בדיוק, וכדאי לומר אותה ישר. מי שיודע את ההתאמה בין היגדים לטיפוסים יכול לקבל כל תוצאה שירצה. כל השאר פתוח מהסיבה ההפוכה: הוא מאפשר לבדוק אותנו, לא לרמות את השאלון. הקו עובר בדיוק כאן ובשום מקום אחר: סגור מה שאפשר לכוונן איתו תשובה, פתוח מה שמסביר את השיטה.

8מה השאלון הזה לא יכול

שלושה דברים שהשאלון הזה לא עושה, ושלושתם נאמרים כעובדה, לא כהסתייגות באותיות קטנות. ראשית. זה לא אבחון פסיכולוגי או רפואי. התוצאה נועדה להבנה עצמית, לא יותר מזה. אף אחד מארבעת הערכים לא מתאר מצב בריאותי ולא מחליף שיחה עם איש או אשת מקצוע. שנית. השאלון לא מתאים למיון. לא לגיוס, לא להערכת עובדים, לא לחלוקה לתפקידים ובכלל לא להחלטות על אדם שמישהו אחר מקבל. התוצאה מחושבת מדיווח עצמי, כלומר ממה שאדם אמר על עצמו ביום מסוים, ולהפוך אותה לבסיס להחלטה של מישהו אחר זה לא הוגן כלפיו. שלישית, וזה הכי פחות מובן מאליו. הסכמה של הכלי עם עצמו היא לא נכונות. שאלון שמודד בעקביות את הדבר הלא נכון יראה חזרתיות מצוינת: הוא יטעה באותה צורה, וייראה אמין. כל מה שנאמר למעלה על 97 מקרים ממאה ועל מילוי חוזר נוגע להסכמה, לא לפגיעה במטרה. הבדיקה שאנחנו מודדים דווקא את האניאגרם ולא משהו שכן זו עבודה נפרדת, והיא עוד לפנינו. אנחנו אומרים את זה מסיבה קונקרטית: בעצמנו כמעט לקחנו אמינות בטעות כדיוק.

9איך זה ייבדק

המנגנון פשוט ונכנס למהדורה הראשונה, לא לתוכניות. חלק ממי שמילאו את השאלון יקבלו הזמנה למלא אותו בפעם השנייה, בחינם, ויראו את שתי התוצאות שלהם זו לצד זו. שלושה דברים במנגנון הזה נעשו בכוונה. ההזמנה אקראית. זה חשוב יותר ממה שנדמה: אם להזמין רק את מי שפקפק בתוצאה, יצטברו הרבה נתונים, אבל הטעות בהם תהיה בלתי נראית, כי מי שפקפקו שונים מהאחרים בדיוק במה שמעניין אותנו. המרווח עד המילוי השני שונה, משבועיים ועד שנה בערך, וגם הוא נקבע באקראי. במרווח אחיד, זיכרון של תשובות קודמות ושינויים אמיתיים באדם נשארים לנצח בלתי ניתנים להבחנה. שתי התוצאות מוצגות לאדם בשלמותן, כולל הפער, אם יש. מספיק בעינינו בערך אלפיים וחמש מאות זוגות. כשהם יצטברו, החישוב שלמעלה יוחלף במדידה, וכאן יופיע תאריך.

10מאיפה הגיע המודל

המודל מקורו באניאגרם של הקיבעונות של אוסקר איצ'זו (Oscar Ichazo), הועבר לפסיכולוגיה של האופי על ידי קלאודיו נרנחו (Claudio Naranjo) ופותח על ידי דון ריצ'רד ריסו וראס הדסון (Riso, Hudson), שאצלם הופיעו רמות ההתפתחות. את 27 טיפוסי המשנה האינסטינקטיביים סידר נרנחו.

אנחנו לא משתמשים בשאלונים של אחרים: השאלון הזה הוא לא RHETI ולא iEQ9, הפרויקט לא קשור לא ל-The Enneagram Institute ולא ל-Integrative9, ו-RHETI ו-iEQ9 הם סימני מסחר של בעליהם. כל 108 ההיגדים נכתבו על ידינו. הרשימה שלמטה היא המוצא של המודל וההקשר המדעי שלו, לא מקור להיגדים.

1. Hook, J. N., Hall, T. W., Davis, D. E., Van Tongeren, D. R., Conner, M. (2021)The Enneagram: A systematic review of the literature and directions for future researchJournal of Clinical Psychology, 77(4), 865-883סקירה שיטתית של המחקר על האניאגרם: מה נבדק ומה לא.doi:10.1002/jclp.23097
2. Bland, A. M. (2010)The Enneagram: A Review of the Empirical and Transformational LiteratureThe Journal of Humanistic Counseling, Education and Development, 49(1), 16-31סקירה של הספרות האמפירית מהדור הקודם.doi:10.1002/j.2161-1939.2010.tb00084.x
3. Newgent, R. A., Parr, P. E., Newman, I., Higgins, K. K. (2004)The Riso-Hudson Enneagram Type Indicator: Estimates of Reliability and ValidityMeasurement and Evaluation in Counseling and Development, 36(4), 226-237אומדני מהימנות ותוקף של שאלון RHETI.doi:10.1080/07481756.2004.11909744
4. Wagner, J. P., Walker, R. E. (1983)Reliability and validity study of a Sufi personality typology: The enneagramJournal of Clinical Psychology, 39(5), 712-717אחת העבודות הפסיכומטריות הראשונות על הטיפולוגיה.doi:10.1002/1097-4679(198309)39:5<712::AID-JCLP2270390511>3.0.CO;2-3
5. Sutton, A., Allinson, C., Williams, H. (2013)Personality type and work-related outcomes: An exploratory application of the Enneagram modelEuropean Management Journal, 31(3), 234-249השוואה של האניאגרם לחמשת הגדולים על תוצאות בעבודה.doi:10.1016/j.emj.2012.12.004
6. Daniels, D., Saracino, T., Fraley, M., Christian, J., Pardo, S. (2018)Advancing Ego Development in Adulthood Through Study of the Enneagram System of PersonalityJournal of Adult Development, 25(4), 229-241עבודה של קבוצת דניאלס על התפתחות מבוגרים דרך לימוד המודל.doi:10.1007/s10804-018-9289-x
7. Alexander, M., Schnipke, B. (2020)The Enneagram: A Primer for Psychiatry ResidentsAmerican Journal of Psychiatry Residents' Journal, 15(3), 2-5מבוא קצר למודל למתמחים בפסיכיאטריה.doi:10.1176/appi.ajp-rj.2020.150301
8. Goldberg, L. R., Johnson, J. A., Eber, H. W., Hogan, R., Ashton, M. C., Cloninger, C. R., Gough, H. G. (2006)The international personality item pool and the future of public-domain personality measuresJournal of Research in Personality, 40(1), 84-96המאמר הקנוני על מאגרי היגדים פתוחים; המשמעת שלנו בכתיבת היגדים נשענת על המסורת הזאת, ההיגדים עצמם שלנו.doi:10.1016/j.jrp.2005.08.007
9. Meade, A. W. (2004)Psychometric problems and issues involved with creating and using ipsative measures for selectionJournal of Occupational and Organizational Psychology, 77(4), 531-551למה סולמות איפסטיביים ערמומיים; נלקח בחשבון במבנה החישוב.doi:10.1348/0963179042596504
10. Riso, D. R., Hudson, R. (1996)Personality Types: Using the Enneagram for Self-DiscoveryHoughton Mifflin, ISBN 978-0-395-79867-6רמות ההתפתחות מתוארות כאן; הכנפיים סודרו באותו קו.
11. Riso, D. R., Hudson, R. (1999)The Wisdom of the EnneagramBantam Books, ISBN 978-0-553-37820-1ההצגה המוכרת ביותר של המודל של ריסו והדסון.
12. Naranjo, C. (1994)Character and Neurosis: An Integrative ViewGateways Books and Tapes, ISBN 978-0-89556-066-7נרנחו העביר את המודל לפסיכולוגיה של האופי ופיתח את 27 טיפוסי המשנה האינסטינקטיביים.
13. Palmer, H. (1988)The Enneagram: Understanding Yourself and the Others in Your LifeHarper & Row, ISBN 978-0-06-250673-3הקו של פאלמר: תשומת הלב כמפתח לטיפוס.
14. Daniels, D., Price, V. (2009)The Essential Enneagram: The Definitive Personality Test and Self-Discovery GuideHarperOne, ISBN 978-0-06-171316-3הספר עם שאלון SEDI מסטנפורד ונתוני התוקף שלו.
15. The Oscar Ichazo FoundationArica Schoolבית הספר של אוסקר איצ'זו, שמאניאגרם הקיבעונות שלו נובעת כל הטיפולוגיה המודרנית.arica.org
16. 特定非営利活動法人 日本エニアグラム学会日本エニアグラム学会האגודה היפנית לאניאגרם; לפי החומרים שלה אומתה הטרמינולוגיה היפנית.www.enneagram.ne.jp
17. 鈴木秀子 (2004)9つの性格 エニアグラムで見つかる「本当の自分」と最良の人間関係PHP文庫, ISBN 978-4-569-66106-3הספר היפני המוכר ביותר על האניאגרם.