הקוד והאניאגרם
ESTP באניאגרם: מה עומד על הכף כשמחליטים במקום
את האופנוע מיד2 קנית אחרי שיחת טלפון של עשר דקות, ובערב כבר רכבת עליו לחוף. השאלון קרא לזה ESTP, ושאלת האניאגרם נשארה פתוחה. במקום מספר יש כאן שלושה מניעים שאין ביניהם שום קשר, וכל אחד מהם יכול היה לסגור את אותה עסקה באותן עשר דקות. מה דחף דווקא אותך, זה לא כתוב בקבלה.
01
מה אומרות ארבע האותיות האלה
בדירה להשכרה בפלורנטין ESTP פותח את הברז במקלחת לבדוק לחץ מים ומקיש על הסדק בתקרה, ובזמן שזוג אחר מבקש שבוע לחשוב הוא כבר סגר עם בעל הבית מחיר ותאריך כניסה. בעבודה הוא לא מחכה לנוהל: לקוח כועס בטלפון, והוא בדרך אליו באותו בוקר. הוא אומר בלי לעטוף את מה שכולם חושבים, ושם לב לפרטים שאחרים מפספסים: מי בחדר מציץ בשעון, כמה באמת שווה הסחורה. את השבת הוא מתכנן ביום שישי בצהריים, לפי מזג האוויר ולפי מי שענה בקבוצה. ביחד זה נותן אדם שדווקא במצב בלי נוהל נרגע.
הכי קרוב אליו ISTP: אותו קור רוח במשבר, אותה אהבה למה שאפשר לגעת בו. ההבדל ב-E וב-I. כשהמזגן במשרד מת באמצע אוגוסט, ISTP כבר פירק את הלוח ומחפש את התקלה לבד; ESTP התקשר לטכנאי שהוא מכיר, השיג מחיר ודאג למאווררים לכל הקומה עד הצהריים. אחר כך ISTP חוזר לשולחן שלו, ו-ESTP מספר את הסיפור במטבחון.
אבל אף סימן מאלה לא אומר מה עומד על הכף בשבילו כשהוא מהמר.
02
שלושה מניעים מאחורי קוד אחד
שלוש דוגמאות מתוך תשע: הקוד הזה יכול לצמוח מכל טיפוס
אין דרך חזרה: המניע לא נגזר מהקוד
האות הרופפת: זו שהמניע הזה אוחז בה הכי חלש
הבוס
"תראה לי" זה המשפט של השמונה, והוא לא מתכוון למצגת: הוא מאמין למלאי במחסן ולכסף בחשבון, לא לשקף עם תחזית, ומכאן ה-S. מה שהשמונה שומר עליו הוא שאף אחד לא יחזיק אותו ביד, ולכן הוא משאיר החלטות פתוחות עד הרגע האחרון ועוקף הוראה שהגיעה מלמעלה בלי הסבר, וזה ה-P. לסרב לחוזה לשנתיים יכול כל אחד מהשלושה; השמונה מסרב כי חוזה ארוך הוא יד זרה על ההגה שלו. האות שמחזיקה אצלו הכי חלש היא T. מול זרים הוא מחשבון, אבל כשחבר מהצבא מסתבך, הוא ייתן לו הלוואה בלי לשאול שאלה אחת.
הביצועיסט
כמה עסקאות נסגרו החודש: לפי זה השלוש מודד את עצמו, ורצוי שהתשובה תהיה מוחשית ומהירה. מכאן ה-S שלו, סגירה השבוע ולא חזון לחמש שנים. את הרגשות הוא דוחה לאחר כך, ומבחוץ זה T: הוא מדבר במספרים ומקבל "לא" בלי דרמה. פיץ' מבריק מול משקיעים יכול לתת כל אחד מהשלושה; השלוש הוא זה שיוצא מהחדר וסופר כמה כרטיסי ביקור נשארו אצלו. הכי רופפת אצלו האות P. האלתור מחזיק כל עוד הסביבה מהירה, אבל ביום שהוא מספר לחברים שהוא רץ את מרתון תל אביב, מופיעה טבלת אימונים לפי שבועות וקוצר רוח כלפי מי שמשבש אותה.
הנהנתן
להיתקע עולה לשבע יותר מלהשאיר דבר חצי גמור, ועל זה בנוי ה-P שלו: אף ערב לא מובטח מראש, לכל תוכנית יש חלופה, ועבודה משעממת ננטשת באמצע בלי נקיפות מצפון. גם ה-E אצלו הוא יציאה: אנשים, רעש ומקום חדש מרחיקים ממה שמתחיל לכאוב בפנים. לתפוס טיסה זולה לאתונה ברגע האחרון יכול כל ESTP; השבע תופס אותה כי שבוע בבית היה משאיר אותו לבד עם משהו לא נעים. האות שמחזיקה הכי גרוע אצלו היא S. את ההווה הוא מחזיק רק כל עוד נעים בו, וכשהשיחה עם בעל הבית על הרטיבות מתחילה ללחוץ, הראש שלו כבר בטיול של הקיץ.
03
איך לזהות איזה מהשלושה שלך
- מבחוץ אותה התנהגות
- שאלה על מה שהאדם מגן עליו
- המניע שלך, לא האותיות
הימור מהיר, עקיפה של לוחות זמנים של אחרים ודיבור ישיר במיקוח מגיעים באותה מידה מכל השלושה. לבדוק איך מישהו לוקח סיכון זה לבזבז זמן: כולם לוקחים, ובאותה מיומנות.
הצעה שהבאת נפלה בהצבעה מול כל המחלקה. מה עוד בוער אצלך בלילה: שאחרים הכריעו על הראש שלך, או שכולם ראו אותך מפסיד? אם הראש מחפש איך להחזיר לעצמך את ההחלטה, זה כיוון השמונה; אם הוא מנסח מה לומר מחר במסדרון, כיוון השלוש.
מציעים לך להוביל פרויקט של שנתיים עם הכרה גדולה בסוף, והדרך עצמה אפורה: ועדות, רישוי, טפסים. מה קשה יותר לתת: את התוצאה שיעריכו, או את החופש לקום וללכת כשנמאס? התוצאה מושכת לשלוש, היציאה לשבע.
מנהל חדש שינה לך את התנאים בלי לשאול, והחוזה קושר אותך עוד שנה. לאן הולך הכוח הראשון: להילחם עד שההחלטה חוזרת אליך, או לחפש בשקט איך לצאת? הראשון שייך לשמונה, השני לשבע.
לקוד הזה יש מלכודת משלו: הוא עונה במהלך הבא. שואלים מה צרב, והתשובה היא "אני לא נתקע על זה, אני כבר בדבר הבא". זו תשובה של S ו-P, נכונה לשלושתם, ולא מבדילה בכלום. קל לזהות אותה: יש בה פועל על מה שיקרה מחר, ואין בה מה שכאב להפסיד.
04
מה האותיות לא אומרות
איך אדם פועל: את זה האותיות רואות
מה שאין בארבע האותיות
- רמת התפתחות
- טיפוס משנה אינסטינקטיבי
- לאן העומס מושך
בין האניאגרם ל-MBTI אין התאמה, ואנחנו לא ממציאים אחת: אלה שני מודלים שחותכים את האדם לפי קווים שונים. טבלאות ההתאמה שמסתובבות ברשת נבנו מהתרשמות ולא ממדידה, והן סותרות זו את זו. נמדד רק כיוון אחד, מהטיפוס באניאגרם אל אותיות בודדות: מי שיודע את הטיפוס יכול לנחש את האותיות קצת טוב יותר. העמוד הזה קורא בכיוון ההפוך, שבו אין מדידות, ולכן שלושת המניעים שלמעלה הם דוגמאות לאופן הפעולה ולא רשימה, והטיפוס יכול להיות כל אחד מהתשעה. באחיזה הביטחון של ESTP מול מצב חדש הופך להימור בכסף של אחרים: הלוואה לעסקה שלא נבדקה, והשותף נשאר לסגור את החור. על מה הוא מהמר, על מקום בקבוצה, על קשר אחד או על כיס מלא, קובע האינסטינקט ולא הקוד. ותחת עומס, עם אותן ארבע אותיות, אחד מתכנס ומתחיל לרשום מי חייב לו, אחר מבזבז ערבים על סידור קבלות ומיילים ישנים, ושלישי מעיר לכולם על כל טעות קטנה.
05
שאלות נפוצות
השאלון נתן טיפוס 7, אבל ה-S שלי חזק. מי צודק?
שניהם יכולים. המדידות קושרות את טיפוס 7 ל-N: תשומת הלב בורחת לרעיונות ולמה שיבוא. אצל טיפוס 7 עם ESTP ההווה מחזיק כל עוד הוא נעים. כדאי להיזכר בתור ארוך במשרד הפנים: הראש שלך היה בחדר, סופר אנשים, או כבר בטיול לצפון בחול המועד? אם בטיול, ה-S שלך הוא טעם, לא קרקע.
על ESTP אומרים "מכור לאדרנלין". הסיכון הוא המניע?
לא, הסיכון הוא סגנון, ושלושת המניעים חולקים אותו. השמונה מהמר כדי לא להיות חלש מהמצב, השלוש בשביל ניצחון שיראו, השבע כדי לא לשבת במקום עם משהו לא נעים. כדאי לבדוק איזה סיכון לא מושך אותך בכלל: כזה שאף אחד לא יראה, כזה שבו מישהו אחר מחזיק בהגה, או כזה שנועל אותך לשנים.
אין לי סבלנות לחפור בעצמי. איך מוצאים מניע?
לא צריך לחפור, מספיק אירוע אחד. כדאי לקחת את הפעם האחרונה שעזבת עבודה או ניתקת קשר עם שותף, ולשחזר לא את מה שעשית אלא את מה שנהיה בלתי נסבל דקה לפני. סצנה קל לך לזכור יותר מלפרק רגש, וזה עובד: בסצנה רואים מה לקחו ממך, שליטה, כבוד או דרך החוצה.
פרויקטים ארוכים נמאסים עליי מהר. זה מסגיר משהו?
השעמום עצמו לא. בדרך ארוכה משתעממים שלושת המניעים, כל אחד אחרת. לשמונה צפוף כשאין במה ללחוץ, לשלוש ריק כשהתוצאה לא נראית, לשבע מחניק כשהפרויקט מחזיק אותו ליד משהו לא נעים. כדאי להיזכר בשיפוץ או בעסק שנטשת ולשאול מה חסר בו: מישהו להתמודד מולו, קהל, או פתח יציאה.